לק כחול
ויום אחד, באמצע החיים היא הופיעה פתאום בבית עם ציפורניים כחולות. "יפה לי?" שאלה תוך כדי שהיא מביטה על האצבעות שלה בהנאה של ילדה קטנה. שלחתי אליה מבט, כן, אין ספק שזה הלם אותה. זה אולי לא הדבר הכי שיגרתי לאור העבודה שתמיד הייתה כל כך שמרנית בהופעתה כמו גם בהתנהגותה, אבל כן, זה בהחלט היה יפה. אני כדרכי רתמתי בראשי את העניין וחשבתי איך אכניס אותה כדוגמה בהרצאות העיצוב שלי, איך צבע המופיע בשוליים שובר את הכל וכמו תבלין קטן בתבשיל של שף, בביס ראשון הוא לא מורגש, אבל בכל ביס נוסף אתה הולך ומרגיש את הגוון הנוסף מה שהופך את המנה למעדן אמיתי.
היא עוד המשיכה להתפעל מהצבע החדש והחריג של ציפורניה במשך עשר הדקות הבאות ואז קמה ממקומה, הלכה להחליף בגדים ולדאוג לילדים.
טיפש שכמותי. היום בדיעבד אני יודע שהלק הכחול היה בעצם שלט גדול שלא ידעתי לקרוא: "הג'ינג'ית התמימה והחמודה, אם ילדיך ואהובתך משכבר השנים, עומדת להפוך לשרמוטה" אבל אז באותו יום חשבתי לעצמי שזה חמוד מצידה איך פתאום החליטה לגוון משהו. למרות שבגדתי בה בלי סוף, אהבתי אותה. היה בה משהו נעים כל כך, גוף דשן ורך והמון המון אהבה לעולם.
השינויים הבאים החלו לבוא בגלים. אחרי הלק תסרוקת חדשה וחודש אחרי, שמלה עם מחשוף עמוק, ופתאום צצו יש מאין סט תחתונים וחזייה שחורים ושקופים והבגדים הסקסיים שקנתה שקנתה בדרך הביתה השלימו את הטרנספורמציה שעברה. "פתאום נורא בא לי" אמרה לי עם חיוך רחב בזמן סיבוב הדוגמנות שעשתה בחדר השינה. כן, היו אלו בגדים שאפשר ללבוש רק בחדר השינה כשהדלת נעולה. רואים דרכם הכל וכיף שיש מה לראות. אחרי כמה דקות גררתי אותה למיטה לסקס ייצרי קצר.
אבל אז אחרי שהשינוי במראה החיצוני הסתיים, החל השינוי בהתנהגות. במקרה הוזמנו למסיבת יום הולדת ארבעים של מישהו מהחבר'ה ואז נפרץ המחסום לגמרי. היא עם שמלה קצרה, קצרה מידי ומחשוף עמוק הסתובבה בין לבין ופתאום ראיתי אותה מסתודדת עם אברי, הבעל של חנה החברה שלה ורגע אחר כך הם נעלמו משדה הראיה שלי.
הלב שלי התחיל לדפוק בעוצמה. מה קורה לה, איפה היא, לאן היא נעלמה עם אברי? עשיתי סיבוב קטן ופתחתי את דלת חדר העבודה של המארח כדי למצוא את אשתי הג'ינג'ית חצי שעונה, חצי שכובה על כיסא מנהלים בפישוק רגליים רחב, שולי השמלה מופשלים ובין טמון ראשו של אברי.
"היי חמוד" קידמה את פני כאילו פגשתי אותה באמצע שיחה, "אברי מראה לי איך הוא מגמיר אותי תוך פחות מחמש דקות" היא הביטה בשעון. "נותרה לו עוד דקה אבל…" וכאן החלה לגנוח…"אני.. אני חושבת שהוא…" הגניחות הלכו והתגברו, "הוא מצליח….אהההההה".
רק כשנרגעה והסיתה את ראשו של אברי מהכוס החשוף שלה, הוא נעמד וחייך אלי. "איזה אישה מדהימה יש לך" אמר ויצא מהחדר משאיר אותנו לבד, כלומר, אותה על הכיסא מתנשפת ואותי ניצב במקום, ללא יכולת תנועה ובעיקר עם פה פעור. "מממה זזזזה היה צצצצריך להיות?" גמגמתי אליה מלא בזעם.
והיא בנועם הרגיל שלה, "אמרתי לך, אברי הראה לי איך הוא מגמיר אותי תוך פחות מחמש דקות. אתה הרי יודע שקשה לי לגמור וזה לוקח לי כל כך הרבה זמן והוא אמר לי שזה רק עניין של לשון ואצבע. אני רוצה שתדבר איתו ושהוא ילמד אותך… "
היא התיישבה, אספה את התחתונים שלה שהיו זרוקות על הרצפה, לבשה אותם, נעלה את הנעליים. "בוא, שלא יחשבו שאנחנו אנטי סוציאליים" אמרה לי ואני עדיין אדום, עומד להתפוצץ הלכתי אחרי אשתי שהסתובבה במסיבה כאילו לא קרה כלום.
כבר חמש עשרה שנים שאנחנו נשואים. נפגשנו באוניברסיטה. היא למדה משפטים, אני אדריכלות. אחרי שיצאנו חצי שנה עברנו לגור ביחד ואחרי עוד חצי שנה התחתנו. החיים היו רגועים ונעימים. שנינו פיתחנו קריירות. אני בתור מעצב פנים והיא בתור משפטנית של חברה גדולה. נולדו שני ילדים גרנו בבית גדול ויפה ובכלל הכל נראה נהדר ופתאום…
"אני רוצה שנדבר" עצרתי את המכונית באמצע הדרך.
"לא, אתה תנהג ואני אדבר" אמרה פתאום באסרטיביות. הסתכלתי עליה. לרגע התנהלה בינינו מלחמת מבטים ואני הפסדתי. הדלקתי שוב את הרכב ונהגתי.
"אתה התחתנת עם בחורה צנועה וחביבה שלא יודעת מהחיים שלה". אמרה, ואני הרגשתי איך הנועם הרגיל שבקולה נעלם. הייתה שם רק נוקשות לא מוכרת. "היה לך נוח עם אישה קטנה כזאת, שתגדל את הילדים שלך, שתמצוץ לך, שתפתח בפניך את הרגליים בכל פעם שתרצה, שתהיה ייצוגית כשאתה צריך, שתארח את ההורים והמשפחה שלך פעם בשבועיים…" היא עצרה, "אבל לא הסתפקת בי, אלא נהנית להשתולל, לנסוע למשחקי כדורגל בספרד עם חברים, להחזיק כל פעם מאהבת צעירה אחת או שתיים מהצד, ללכת לאורגיות.., " הרגשתי זרם קר שממלא את גופי.
"אז היה נוח לי להעמיד פנים שלא אכפת לי כי באמת לא היה אכפת לי, וגם עכשיו לא אכפת לי, אבל עכשיו אני רוצה ליהנות מהחיים והגיע הזמן". היא לקחה אוויר. "אני אעשה את הדברים בקצב שלי ועם מי שאני רוצה ואתה תהיה אתה, כמו שתמיד היית וכמו שאני תמיד הייתי איתך. מילת המפתח היא פרגון".
היא השתתקה ואני העפתי לעברה מבט תוהה. מי זאת? אני כבר לא בטוח שאני מכיר את האשה היפה הזאת שלידי. זאת אשתי? אם ילדי?
למחרת בערב היא נעלמה וחזרה אחרי חצות. "תבחר אם אתה רוצה שאספר לך מה היה ותפרגן, או שתפרגן לי בלי שתדע מה עשיתי" אמרה ונכנסה למקלחת, מותירה אותי עם ראש כואב ולב כבד. היא הייתה עם גבר אחר, בזה אין לי כל ספק ואני צריך להשתולל עליה, לשבור צלחות, לצרוח, אבל… היא הרי צדקה כשהטיחה בי את כל הבגידות שלי…
"אני רוצה שתספרי לי" ביקשתי והיא בקולה המתרונן והמתוק סיפרה איך פגשה בחדר בבית מלון גבר שפגשה אותו בעבודה. הוא נשוי, כמוני, ואתה יודע, היה נחמד. הוא זיין אותי ממש ממש חזק.. וגמרתי כמו מטורפת" אמרה והוסיפה איזה משפט משונה, "חבל שלא היית שם כדי לראות".
שתקתי. מה בן אדם יכול להגיד כשאשתו מספרת לו איך הזדיינה עם גבר זר. הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מהפה הייתה השאלה, "היית רוצה שאהיה שם?"
היא הסיטה את ראשה אל הצד והביטה בי עם החיוך המקסים שלה. "כן, אתה בעלי, אני רוצה שתהיה איתי כשאני כל כך נהנית" והתשובה הכנה הזו שברה אותי לגמרי.
וכשנפתח הפרץ, הדברים החלו לזרום מהר. בבית קפה היא נתנה ללקוח שישב שולחן סמוך לזיין אותה באצבע וכשהלכנו להצגה, נעלמה למערכה שלימה וחזרה מתנשפת. "זיינו אותי בשירותים" דיווחה והשיא היה אחר צהריים אחד שביקשה שאצא עם הילדים ואחזור בעוד שעתיים וחצי. "לא יותר מוקדם משבע וחצי" אמרה.
הלכנו לאכול גלידה ועשינו סיבוב בקניון ובשבע עשרים וחמש כבר חנינו מתחת לבניין. כשנכנסנו ללובי והזמנו מעלית, ראיתי אותה יורדת מהקומה שלנו וממנה יצאנו שלושה גברברים צעירים. ידעתי איפה הם היו, ידעתי מה הם עשו ואחר כך אחרי שהילדים הלכו לישון גם שמעתי את הדברים בפרוטרוט.
הדם ניצת בי. רציתי להרביץ לה, רציתי לדפוק את הראש בקיר, לעזוב את הבית. אבל במקום זאת שלחתי לה מבט אחד ארוך ארוך ובלי יכולת להוציא מילה משכתי אותה אל המיטה, העמדתי אותה על ארבע. הזין נעמד לי עד כאב. פישקתי אותה הכי רחב שאפשר. התכוונתי לזיין אותה הכי חזק שאפשר, אבל איכשהו הזין שלי משך קצת למעלה.
"איי… אתה מכאיב לי" אמרה ואני לא שמעתי. הייתי כל כך מופרע. חדרתי אליה מאחור, בלי סיכוך, בלי הכננה וזיינתי אותה הכי חזק שאפשר. זה כאב לה, היא ניסתה להשתחרר ולא נתתי לה, היא בכתה ואני המשכתי לזיין אותה בתחת, הכי חזק שאפשר ופתאום הרגשתי איך גופה מתרפה ופתאום את מקום הבכי תופסות אנחות אחרות. היא החלה לאונן את עצמי בתנוחה הזו…
גמרנו שנינו ביחד ורק אז נשלפתי מחור התחת הפתוח של אשתי הג'ינג'ית השרמוטה.
"ככה רציתי תמיד" אמרה… וליטפה אותי. "ככה תזיין אותי תמיד, בכעס, בעוצמה, בכאב" ואחרי דקה הוסיפה "ואם לא תעשה את זה כל יום, אני אלך לאחרים שכן יעשו את זה…"