קבלת שבת

"זה כאן" היא מצביעה על גדר לבנה. אני עוצר וחונה ליד.  היא מחבקת לרגע את התיק הקטן שלה ומסתכלת עלי, "אתה בטוח רוצה לראות?" היא שואלת ואני מהנהן בראשי לחיוב.  היא מנסה שוב, "אתה לא תאהב את מה שתראה. זה לא יהיה לך קל, זה אפילו יהיה לך קשה... תזכור שזה משהו שלא שייך לעולם המושגים שלך".

אני בולע את הרוק.  הגרון שלי יבש. אני מרגיש את הזיעה בבית השחי. "כן, אני רוצה לראות" אני עונה לה בשקט.  היה מהנהנת פעם אחת בראשה ויוצאת מהמכונית.  אני יוצא אחריה.  היא מחכה לי לרגע ופוסעת באיטיות אל השער במרכז הגדר ופותחת את הדלת.

יש שם בית ישן שעומד במרכז מדשאה גדולה.  בית לא גדול, המדשאה גם לא, אבל עושה רושם בהחלט נחמד.  מסביב לגדר הפנימית צומחים מטפסים יפים.  עושה רושם שבעל הבית מטפח את הגינה.

היא צועדת בשביל אל דלת הבית ונוקשת על הדלת.  אני בחצי פסיעה מאחוריה. הדלת נפתחת על ידי אישה ערומה לגמרי מכף רגל ועד ראש.  אישה לא צעירה, לא מבוגרת, שדיים גדולים, קצת נפולים, בטן קטנה.  היא לא לבושה דבר מלבד קולר סביב צווארה וממנו משתלשלת רצועה ארוכה.  היא מחייכת אל דנה, דנה מחייכת אליה בחזרה ונכנסת פנימה.  אני אחריה, מנסה להבין מה קורה כאן.

מסדרון קטן, שמשני צידי הקירות ווים על חלק מהם תלויים בגדים, על אחרים קולרים עם רצועות וכמה מהם ריקים. דנה עושה עוד שני צעדים ומתחילה להתפשט.

אני מרים גבות, אך לא אומר דבר.  היא מתפשטת בזריזות מכל בגדיה, כולל התחתונים והחזיה.  אני שם לב שבסיום היא נועלת בחזרה את נעלי העקב שלה ומנסה להיזכר האם האישה שפתחה את הדלת הייתה יחפה או עם נעליים.

דנה נוטלת קולר של כלב אליו מחוברת רצועה, עונדת אותו סביב צווארה ולאחר מכן תולה על אותו וו  את בגדיה.  היא משתמשת בעוד וו כדי לתלות את התיק וכל הבגדים.

היא אפילו לא מסתכלת רגע אחד לאחור, אלא עושה שני צעדים קדימה ויורדת אל הרצפה, נעמדת על ארבע ומתחילה ללכת על רגליה ובירכיה. אני אחריה בצעדים קטנים, לוקח אוויר, ממשיך לתהות מה קורה כאן. היא נכנסת אל הפתח הגדול.

סלון גדול רחב מימדים.  הקירות ברובם חשופים. בפינה אחת תלויים שוטים, במרכז קיר אחר איקס גדול מעץ  בתוך החדר יושב גבר בבגדים קצרים, רגל על רגל, קורא עיתון.  על הספה גבר צעיר, ערום.  ממולו על השטיח יושבות שלוש נשים ערומות לצווארן קולרים ורצועות.  אני מזהה מביניהן את האשה שפתחה לקראתנו את הדלת.  כן גם היא נעולה בנעלי עקב, אני משלים לעצמי.

דנה הולכת/זוחלת את הגבר שעל הכורסה, מנשקת את הרגל המונחת על הרצפה.  הוא מרים את עיניו, מחייך אליה, מלטף את ראשה. "יופי הגעת בדיוק בזמן".

היא לוחשת לו משהו והוא מרים את ראשו כלפי ומהנהן, ואני מניד את ראשי בתנועת שלום. הוא מצביע אל הפינה ממש לצד הכניסה. עומד שם נמצא פלסטיק מלוכלך.  אני  הולך אליו ומתיישב עליו. מביט בדנה המצטרפת אל שלוש הנשים הערומות.  נדמה שעדיין לא קורה כלום, אבל הנשים מתלחשות ביניהן, הגבר הערום מביט בנקודה לא קיימת במרכז החדר והמבוגר על הספה עדיין קורא עיתון.

ברגע מסויים הוא מניח את העיתון על הרצפה ואומר בקול "נתחיל". ולשמע הוראה זו רביעיית הנשים מסתדרות בשורה מדויקת, לוקחות מרחק של כחצי מטר זו מזו, מניחות ידן על הרצפה, מניחות את המצח בין הידיים כאילו מתפללות, מגביהות את האגן שלהן ומפשקות את רגליהן.

הגבר שעל הכורסה מניח את העיתון בצד, קם רגע, יוצא מהסלון.  אני רואה אותו הולך עד דלת הכניסה.  הוא נועל אותה וחוזר.  מחד גיסא, הוא נראה כל כך לא חלק מהסיטואציה, גבר רגיל ביום שישי אחר צהריים מקבל את פני השבת עם מנוחה ועיתון.  הוא לבוש במכנסי התעמלות קצרים מהוהים, חולצת טריקו ישנה, כפכפי ים.  מצד שני, הוא זה שמנהל את העניינים ומסתבר מיד שעל פיו ישק דבר באופן המורחב ביותר.

הוא חוזר אל הכורסה שלו ומורה לגבר הצעיר שעל הספה להתחיל.

הגבר הערום נעמד. הוא צעיר גבוה, יש לו גוף שרירי וזין שמוט.  הוא הולך לפינת החדר, מרים בידו שוט, ניגש אל מאחור שורת הבנות ומתחיל להצליף בישבניהן.  הוא עושה סבב ראשון, כל אחת מקבלת כמה הצלפות קלות. דנה הנמצאת בקצה השני, מסיימת את הסבב הראשון ומתחילה את השני בו הוא מגביר את הכוח.  בסבב השלישי הוא מכה חזק ואני רואה איך הוא משקיע בכל הצלפה. מרים את ידו מעלה ומוריד את השוט בכוח על גבה וישבנה של האישה שלפניו.  אני שם לב שהוא מצליף קצת יותר חזק וקצת יותר הרבה על דנה הנרעדת על כל הצלפה ואף פולטת אנקת כאב. הסבב הרביעי הוא כמעט לא אנושי. התנופה המהירות, המכות.  קולות הכאב ואפילו ההתייפחויות ממלאות את החדר.  אפילו מהמקום שאני נמצא בו מצליח לראות סימנים אדומים הנותרים על בשרן של הנשים.

"מספיק" אומר הגבר שעל הכורסה אחרי שהוא מסיים את הסבב האחרון. "תעבור לשלב הבא".

הבחור הצעיר הערום נעמד מול כל אישה ערומה בתורה.  זו מתייצבת על בירכיה, נעמדת, אוחזת במותניו ומכניסה את הזין שלו לפיה, מוצצת לו.  כאשר הוא מגיע אל דנה, האחרונה מבחינתו, הוא כבר זקור מאוד. יש לו זין גדול, מפתיע עד כמה שהוא נראה גדול.

אני עצמי מרגיש כל כך מחורמן. הלוואי עלי שכך ארבע נשים היו מוצצות לי בתורן.  הן לא יפות במיוחד, גם לא חתיכות במיוחד.  אחת מהן שמנה, אחת רזה, ודנה ועוד אחת מלאות.  בכל זאת, המחזה כל כך מחרמן....

עתה הוא עובר ונעמד מאחוריהן.  הוא נעמד על בירכיו, מכוון את עצמו אל הכוס של דנה, אשתי מתחיל לזיין אותה. אני מסתכל עליה איך היא פולטת אנקה שאני לא מזהה אם טוב או רע לה ואז כאשר הוא מתחיל לפמפם אותה, אני כבר מבין עד כמה טוב לה.  הפנים המתאמצות, האנחות המעידות על הנאה.  היא נהנית מזה.

אני מנסה לבחון את עצמי. גבר צעיר מזיין עכשיו את אשתי אל מול עיני.  אני יודע שהיא מזדיינת עם אחרים, היא ספרה לי.  גם אני מזדיין עם אחרות, אבל עכשיו זה קורה ומול עיני.  אני לא יודע אם אני אוהב את זה או לא.  מכיוון שביקשתי לראות, אז אם אני מקנא, ואני מרגיש את צביטת הקנאה הזו שבתוכי, אז מגיע לי.

הגבר על הכורסא פולט ציווי, "הלאה" והבחור הצעיר שולף את עצמו מדנה ועובר לזו שלצידה.  גם אותה הוא מזיין במשך כמה דקות ושוב, לפי הנחיה עובר הלאה ועוד פעם.

נראה שמדובר בטקס קבוע בו כל אחד יודע מה הולך לקרות, מה התפקיד שלו. רק אני שיושב צופה, עם פה שאני משתדל להשאיר אותו סגור ולא לגמרי מצליח, לא לגמרי מצליח להבין את המתרחש מול עיני.

" סבב אחרון" מכריז הגבר שעל הכורסא ומחייך לעצמו. והצעיר מעמיד את האחרונה/ראשונה  על ארבע, מחייך לעצמו ומתחיל לדחוף את איברו לתוך ישבנה.  הזין שלו עבה וגדול והחדירה כואבת לה.  היא שולחת יד אחת לאחור, לפשק את עצמה קצת יותר, להקל על עצמה.  הוא נעצר רגע ושוב מתקדם... ברגע מסוים הוא נעצר ומתחיל לזיין אותה בתנועות קטנות שהולכות וגדלות.

לפי הוראה הוא עובר לזיין בתחת את האישה השנייה.  עוד מעט הוא יגיע אל דנה, אני חושב לעצמי, דנה שלי, אשתי האהובה והמחשבה שעוד מעט תקבל את הזין הגדול והעבה הזו בתחת וכל זאת מול עיני, מטרידה אותי מאוד.  לרגע אני רוצה להיעמד, לתפוס אותה ביד ולהוציא אותה משם החוצה, הרחק מטקס ההשפלה הזה. איך היא קראה לזה? "קבלת שבת".  אבל אני עוצר מבעדי. הבטחתי שאשב בצד, אצפה, לא אומר מילה ואחרי זה אלך הביתה.

הוא עובר אל האישה שלצדה של דנה. בעת החדירה פניה מתעוותות וכשהוא מזיין אותה היא בוכה, אבל עושה רושם שממש לא אכפת לו.  הוא בועל אותה מאחור בלי שום מחשבה איך היא מרגישה. "עבורו היא רק אובייקט לנעוץ ולזיין" אני חושב לעצמי ופתאום אני מרגיש שנופל לי האסימון.

הרבה פעמים כשעשינו סקס, אולי אפילו מהשנה הראשונה, היא ביקשה שאשתמש בה, שאעשה בה מה שאני רוצה, שלא אתחשב בה. אף פעם לא באמת הבנתי אותה, חשבתי שאילו סתם דברים שהיא אומרת בסקס.  לפעמים זיינתי אותה חזק, הייתה לנו תקופה שקשרנו זה את זו... אבל זה היה המקסימום.

אחרי המשבר הגדול כשהחלטנו שפותחים את הקשר בינינו ולכל אחד ניתנת רשות לעשות מה שהוא רוצה, היא הפסיקה לבקש. זה לא שהפסקנו לעשות סקס, אבל זה היה תמיד רגוע ועדין כמו שאני אוהב ודנה... תמיד חשבתי שהיא אוהבת את זה, אבל עתה הבנתי את מה שהיא שאפה אליו.

הבחור מגיע אליה. תורה עכשיו לקבל בתחת. הוא מעמיד אותה על ארבע והיא פתאום מרימה את עיניה כלפי. עינינו מביטות אחת בשניה. היא גונחת מכאב כשהזין הגדול חודר לתוכה. היא נאנקת כשהוא מתחיל לזיין אותה ועדיין היא לא מסירה את עיניה מעיני. אני לא יודע אם היא מתריסה או מנסה לומר לי משהו או סתם מוודאת שאני בסדר כשאני רואה אותה כך. בכל אופן, הגבר המבוגר מורה לצעיר לעצור. שניהם מחייכים אחד לשני. הוא יוצא מהסלון ומותיר אותנו שם.

כעת לפי פקודה, כל אחת מהנשים הולכת /זוחלת על ארבע וחולפת על פני המבוגר. הן מנשקות את רגליו ומתקדמות הלאה, אל הפתח שם הן נעמדות והולכות....

הוא עוצר את האחרונה, תופס את הרצועה שמשתלשלת מצווארה, מושך אותה אחריו כמו כלבה. "יאללה, שבת שלום" הוא אומר כשהוא חולף על פני מושך אחריו את הבחורה.

כשהם יוצאים, אני נעמד אף אני, יוצא ומסתכל לצדדים, רואה את דנה עם עוד שתי בנות עומדות במטבח, טורחות ומכינות אוכל. הצעיר יוצא מאחד החדרים לבוש. הוא חולף על פני הנשים, אומר שלום קטן ולא מחכה לתגובה. הוא פותח את הדלת ומסתכל לאחור, אני אומר לדנה שלום והיא בקושי מתייחסת אלי. עתה אני יוצא החוצה. הצעיר יוצא מהחצר ואני אחריו. אני רואה אותו מתיישב על אופנוע ענק... הוא מניע, מחמם ונוסע ואני יושב במכונית עוד שעה ארוכה, מביט על הגדר הלבנה חושב על דנה.